הפחתת סיכון לאי ספיקת לב באנשים עם סוכרת ומיקרואלבומינוריאה

בסוכרת סוג 2 ישנה היארעות גבוהה של אי ספיקת לב אשר יכולה להיות קטלנית ולעיתים קרובות לא מקבלת מענה הולם. תרופות להורדת גלוקוז משפיעות על הסיכון לפתח אי ספיקת לב. החוקרים דיווחו לאחרונה על 7.8 שנים של התערבות מולטי-פקטוריאלית מועצמת לעומת רגילה באנשים עם סוכרת סוג 2 ומיקרואלבומינוריאה במסגרת מחקר ה-STENO-2. במחקר זה נמצא כי טיפול מועצם מפחית את הסיכון למחלה קרדיווסקולרית ומאריך חיים על פני זמן מעקב של 21.2 שנים. באנליזת פוסט-הוק זו, החוקרים בחנו את ההשפעה של התערבות מועצמת מולטי-פקטוריאלית על הסיכון לאשפוז עבור אי ספיקת לב.

במסגרת המחקר 160 מטופלים חולקו באופן אקראי לקבל טיפול רגיל או מועצם. המחקר בוצע בתבנית פרוספקטיבית, אקראית, פתוחה עם תוצאים סמויים. לאחר 7.8 שנים הוצע טיפול מועצם לכלל המשתתפים והמחקר המשיך בתבנית תצפיתית במשך 13.4 שנים נוספות. אשפוזים על רקע אי ספיקת לב נקבעו מהתיקים הרפואיים של המטופלים באמצעות וועדת מומחים חיצונית הסמויה לזרוע הטיפול. שיעורי אירועים השוו באמצעות רגרסיית Cox המתוקננת לגיל ומין.

80 מטופלים השתתפו בכל זרוע מחקרית. עשרה מטופלים שעברו טיפול מועצם לעומת 24 בזרוע הטיפול הרגיל אושפזו בשל אי ספיקת לב במהלך תקופת המעקב. יחס הסיכונים היה 0.30 (רווח בר-סמך 95%: 0.14-0.64); p=0.002) בקבוצת הטיפול המועצם לעומת הטיפול הרגיל. הכללה של תמותה בתוצא שנבדק לא הובילה לתוצאות שונות: יחס הסיכונים היה 0.51 (0.34-0.76); p=0.001). באנליזת עוקבה משולבת עלייה ב-NT-proBNPי(N-terminal pro-B-type natriuretic peptide) במהלך השנתיים הראשונות של המחקר הייתה נמצאה קשורה עם היארעות אי ספיקת לב.

מסקנת החוקרים היא כי טיפול מועצם, מולטי-פקטוריאלי הנמשך 7.8 שנים באנשים עם סוכרת סוג 2 עם מיקרואלבומינוריאה הפחית את הסיכון לאשפוז בשל אי ספיקת לב ב-70% במהלך תקופת מעקב כוללת של 21.2 שנים.

מקור: 

Oellgaard, J. et al. (2018) Diabetologia. https://doi.org/10.1007/s00125-018-4642-y