סוכרת

מעורבות של רמות מתיל-גליאוקסל בפתוגנזה של מחלה קרדיווסקולרית בסוכרת

במחקר זה בהשתתפות כ-139 מטופלים נמצא כי לירגלוטיד משפרת רמות גלוקוז בצום, רמות גלוקוז לאחר אכילה ולחץ דם סיסטולי ודיאסטולי במטופלים עם פגיעה כלייתית וסוכרת סוג 2

02.09.2018, 11:22
אלקטרו קרדיוגרם (אילוסטרציה)
אלקטרו קרדיוגרם (אילוסטרציה)

מתיל-גליאוקסל (Methylglyoxal-MGO) הינה תרכובת דיקרבונילית ראקטיבית אשר מעורבת במחלה הקרדיווסקולרית בסוכרת. נכון להיום, לא ידוע האם רמות MGO בפלזמה קשורות במחלה קרדיווסקולרית.

החוקרים כללו בעבודה 1,003 מטופלים עם גיל ממוצע של 59 שנים (סטיית תקן 10.5), 69.35 מתוכם גברים ו-61.6% מתוכם עם מחלה קרדיווסקולרית ידועה. לכלל המטופלים הייתה סוכרת סוג 2 והם נטלו חלק בעוקבת ה-SMARTי(Second Manifestations of ARTerial disease cohort). החוקרים מדדו רמות MGO בפלזמה ושתי תרכובות די-קרבוניליות נוספות (גליאוקסל ו-3-דהקסיגלוקוזון) בתחילת המחקר עם ספקטרומטריית מסה. זמן המעקב החציוני עבור אירועים קרדיווסקולריים היה 8.6 שנים. המידע עבר אנליזה באמצעות רגרסיית קוקס למין, גיל, עישון, לחץ דם סיסטולי, כולסטרול כולל, המוגלובין מסוכרר, BMI, תרופות ומחלה קרדיווסקולרית ידועה.

במהלך המחקר 287 מטופלים סבלו מאירוע קרדיווסקולרי אחד לפחות (194 אירועים קטלניים, 146 אירועי אוטם שריר הלב, 72 אירועי שבץ). 346 מטופלים מתו ו-60 מטופלים עבור קטיעה. רמות MGO גבוהות היו קשורות עם מחלה קרדיווסקולרית כללית (יחס סיכונים 1.25, רווח בר-סמך 95%, 1.11-1.42) וקטלנית (1.49, 1.30-1.71), תמותה כוללת (1.25, 1.11-1.40), אוטם שריר הלב (1.22, 1.02-1.45) וקטיעות (1.36, 1.05-1.76). רמות MGO לא נמצאו קשורות עם אירועי שבץ. רמות גבוהות של גליאוקסל היו קשורות באופן מובהק סטטיסטית עם מחלה קרדיווסקולרית קטלנית אך לא עם תוצאים אחרים. רמות גליאוקסל ו-3-דהקסיגלוקוזון לא היו קשורות עם אף אחד מהתוצאים.

מסקנת החוקרים היא כי רמות MGO ו-GO קשורות בתמותה קרדיווסקולרית באנשים עם סוכרת סוג 2. השפעה על רמות דיקרבוניל יכולה להוות יעד טיפולי לצורך הפחתת מחלה קרדיווסקולרית באנשים עם סוכרת סוג 2.

מקור:

Hanssen, N.M.J. et al. (2018) Diabetes Care. 41(8), 1689

נושאים קשורים:  סוכרת,  MGO,  דיקרבוניל,  מחלה קרדיווסקולרית,  מתיל-גליאוקסל,  מחקרים
תגובות