סוכרת

היפוגליקמיה, תוצאים קרדיווסקולריים ותמותה - ניסיון ממחקר ה-LEADER

מסקנת החוקרים היא כי מטופלים אשר חווים היפוגליקמיה קשה הינם בסיכון גבוה יותר לאירועים קרדיווסקולריים ותמותה, במיוחד זמן קצר לאחר האירוע ההיפוגליקמי

02.10.2018, 10:11

במחקר ה-LEADERי(Liraglutide Effect and Action in Diabetes: Evaluation of Cardiovascular Outcome Results), לירגלוטיד הפחיתה את הסיכון לאירועים קרדיווסקולריים ב-13% ואירועי היפוגליקמיה לעומת טיפול אינבו. אנליזת פוסט-הוק זו בחנה את הקשר בין היפוגליקמיה ואירועים קרדיווסקולריים ותמותה.

מטופלים בסיכון גבוה לאירועים קרדיווסקולריים (9,340 מטופלים) עברו חלוקה אקראית ביחד של 1:1 לקבל לירגלוטיד או טיפול אינבו בנוסף לטיפול סטנדרטי ובוצע זמן מעקב של 3.5-5 שנים. התוצא העיקרי היה הזמן עד אירוע קרדיווסקולרי מאג'ורי ראשון (Major cardiovascular event-MACE). תוצאים משניים כללו היארעות היפוגליקמיה. החוקרים השתמשו באנליזת קוקס על מנת לנתח זמן עד ל-MACE ראשון, תמותה קרדיווסקולרית, תמותה שאינה קרדיווסקולרית, תמותה כוללת עם היפוגליקמיה כגורם או משתנה תלוי זמן.

בסך הכל, החוקרים מצאו כי 267 מטופלים חוו היפוגליקמיה קשה (114 עם לירגולטיד ו-153 עם אינבו; יחס שיעורים 0.69; רווח בר-סמך 95% 0.51-0.93). מטופלים אלו סבלו מסוכרת ממושכת יותר, היארעות גבוהה יותר של אי ספיקת לב ומחלת כליות והשתמשו יותר באינסולין בתחילת המחקר מאשר אנשים ללא היפוגליקמיה קשה. באנליזה משולבת של לירגלוטיד ואינבו, מטופלים עם היפוגליקמיה קשה היו עם סיכוי גבוה יותר לעבור MACE, למות מסיבות קרדיווסקולריות ולמות מכל סיבה עם סיכון גבוה יותר לתמותה לאחר היפוגליקמיה. השפעה של לירגוטיד על הסיכון ל-MACE הייתה דומה באנשים עם וללא היפוגליקמיה קשה (Pinteraction=0.90).

מסקנת החוקרים היא כי מטופלים אשר חווים היפוגליקמיה קשה הינם בסיכון גבוה יותר לאירועים קרדיווסקולריים ותמותה, במיוחד זמן קצר לאחר האירוע ההיפוגליקמי. בעוד שהסיבתיות אינה ברורה כעת, הפחתת היפוגליקמיה נותרה מטרה חשובה בניהול סוכרת.

מקור: 

Zinman, B. et al. (2018) Diabetes Care. 41(8), 1783

נושאים קשורים:  סוכרת,  MACE,  LEADER,  לירגלוטיד,  תמותה,  היפוגליקמיה,  מחקרים
תגובות