מחלוקת בנוגע למטרות הטיפול ביתר לחץ דם עבור מטופלים עם סוכרת סוג 2 נגרמת בחלקה עקב תפיסות מנוגדות בנוגע להכללת המידע הזמין. החוקרים ניסו להעריך כיצד תוצאות מהניסוי הקליני הגדול ביותר בנוגע לטיפול אינטנסיבי ביתר לחץ דם בקרב מבוגרים עם סוכרת סוג 2 יוכללו באוכלוסיית ארה"ב.

לצורך כך, החוקרים השתמשו בשיטות ניידות בכדי לשקול מחדש את נתוני המטופלים מתוך ניסוי ה-ACCORDי(Action to Control Cardiovascular Risk in Diabetes)י(4,507 משתתפים) בנוגע לטיפול אינטנסיבי (סיסטולי מטרה מתחת ל-120 ממ"כ) לעומת טיפול סטנדרטי (סיסטולי מטרה מתחת ל-140 ממ"כ) לייצוג טוב יותר של גורמי הסיכון הדמוגרפיים והקליניים של אוכלוסיית המבוגרים הסובלים מסוכרת סוג 2 בארה"ב (נתונים מתוך ה-National Health and Nutrition Examination Survey 2005-2014,י1,943 משתתפים). התוצא העיקרי היה ההיארעות הראשונה של אוטם שריר הלב שאינו קטלני, שבץ לא קטלני או מוות קרדיווסקולרי. החוקרים ביצעו ניתוח סטטיסטי באמצעות מודלים של רגרסיה פרופורציונלית.

מדגם ה-ACCORD היה מגוון יותר מבחינת גזע/אתניות ועם יותר גורמי סיכון קרדיווסקולריים מאשר משתתפי ה-NHANES. התוצאות השקולות הראו עדיפות לטיפול אינטנסיבי שלא כמו התוצאות הלא שקולות (יחס סיכונים עבור התוצא העיקרי בטיפול אינטנסיבי לעומת טיפול סטנדרטי באנליזה שקולה: 0.67, רווח בר-סמך 95%:0.49-0.91; באנליזה לא שקולה: יחס סיכונים: 0.88, רווח בר-סמך 95%:0.73-1.07). במהלך 5 שנים, התוצאות השקולות העריכו כי בכדי לעזור למטופל אחד יש לטפל ב-34 וכי בכדי לגרום נזק למטופל אחד יש לטפל ב-55.

לסיכום, לאחר בחינה מחדש בכדי לשקף טוב יותר את אוכלוסיית ארה"ב עם סוכרת סוג 2, טיפול אינטנסיבי ביתר לחץ דם נמצא כקשור לסיכון נמוך יותר לאירועים קרדיווסקולריים. עם זאת, הנתונים היו מוגבלים בקרב מיעוטים וכן אלו עם סיכון קרדיווסקולרי נמוך.

מקור: 

Berkowitz, S.A. et al. (2018) Journal of the American College. 72(11)