מחקר זה בחן קשרים אורכיים בין שימוש בקנאביס לגורמי סיכון קרדיומטאבוליים אשר עומדים בבסיס ההתפתחות של מחלות קרדיווסקולריות.

במחקר השתתפו גברים מעוקבת Pittsburgh Youth Study ובוצע מעקב פרוספקטיבי מגיל 7-32 שנים (253 משתתפים). התדירות של שימוש בקנאביס הוערכה שנתית בין גילאים 12-20 ולאחר מכן בגילאים 26, 29 ו-32. החוקרים העריכו את גורמי הסיכון הבאים סביב גיל 32: BMI, יחס מותניים-ירכיים, HDL ו-LDL, טריגליצרידים, גלוקוז בצום, HOMA-יIR, לחץ דם, אינטרלאוקין 6 ו-CRP.

החוקרים מצאו כי חשיפה גדולה יותר לקנאביס הייתה קשורה עם BMI נמוך יותר (β=-0.31, p<0.001), יחס מותניים-ירכיים קטן יותר (β=-0.23, p=0.002) HDL (β=0.14, p=.036) ו-LDLי(β=0.14, p=.036) טובים יותר, טריגליצרידים נמוכים יותר (β=-0.17, p=.009), גלוקוז בצום נמוך יותר (β=-0.15, p<.001) ו-HOMA-IR נמוך יותר (β=-0.21, p=.003), לחץ דם סיסטולי (β=-0.22, p<.001) ודיאסטולי (β=-0.15, p=.028) נמוכים יותר ופחות קריטריונים העונים להגדרת התסמונת המטבולית (β=-0.27, יp<.001). מלבד BMI, הערכים הממוצעים של מדדי הסיכון הקרדיומטאבוליים במשתמשי קנאביס היו מתחת לספים שמוגדרים עבור סיכון גבוה.

רוב הקשרים בין שימוש בקנאביס וגורמי סיכון קרדיומטאבוליים נותרו לאחר תקנון לשימוש בטבק, בריאות ומצב סוציואקונומי בילדות. עם זאת, לאחר תקנון ל-BMI בבגרות קשרים אלו לא נותרו מובהקים ומבחנים סטטיסטיים נוספים שהחוקרים ביצעו הדגימו כי ה-BMI הנמוך יחסית של משתמשי הקנאביס יכול להסביר את רמות הסיכון הנמוכות עבור שאר המשתנים הקרדיומטאבוליים.

החוקרים מסכמים כי שימוש בקנאביס קשור ב-BMI נמוך יותר, ו-BMI נמוך יותר קשור בערכים נמוכים יותר של גורמי סיכון קרדיומטאבוליים אחרים.

מקור: 

Meier, M. et al. (2018) Psychosomatic Medicine. Epub