בהשוואה לגורמי סיכון מסורתיים, מדד coronary artery calciumי(CAC) משפר את הדיוק הפרוגנוסטי של תוצאי מחלות קרדיווסקולריות טרשתיות (atherosclerotic cardiovascular disease, ASCVD). עם זאת, ההשפעה היחסית של סטטינים על תוצאי ASCVD בריבוד מדד CAC אינה ידועה.

במחקר זה החוקרים ניסו לקבוע האם CAC יכול לזהות מטופלים שירוויחו מטיפול עם סטטינים.

החוקרים זיהו משתתפים ללא ASCVD קודם או ממאירות שעברו מבחני CAC מ-2002 ועד 2009 ב-Walter Reed Army Medical Center. התוצא העיקרי היה האירוע הקרדיווסקולרי השלילי הראשון (major adverse cardiovascular event, MACE), תרכובת של אוטם שריר הלב, שבץ ומוות קרדיווסקולרי. האפקט של טיפול עם סטטינים על התוצאים נותח סטטיסטית בריבוד לפי נוכחות CAC והחומרה, לאחר התאמה למחלות נלוות בנקודת הבסיס ולסבירות של משקל הטיפול.

סך הכל 13,644 מטופלים (גיל ממוצע 50 שנים; 71% גברים) השתתפו במעקב של 9.4 שנים. בהשוואה של מטופלים עם וללא חשיפה לסטטינים, טיפול בסטטינים נמצא כקשור להפחתת הסיכון ל-MACE במטופלים עם CAC (יחס סיכונים מתואם: 0.76; רווח בר-סמך 95%: 0.60-0.95; p=0.015), אך לא במטופלים ללא CAC (יחס סיכונים מתואם: 1.00; רווח בר-סמך 95%: 0.79-1.27; p=0.99). ההשפעה של שימוש בסטטינים על MACE הייתה קשורה באופן מובהק לחומרת ה-CACי(p<0.0001 עבור אינטראקציה), עם מספר המטופלים שיש לטפל בהם כדי למנוע תוצא MACE אחד מעל 10 שנים נע מ-100 (CACי1 ל-100) עד 12 (CAC > 100).

לסיכום, בעוקבה גדולה ללא ASCVD בנקודת הבסיס, הנוכחות והחומרה של CAC זיהו מטופלים בסבירות להרוויח מסטטינים כמניעה ראשונית של מחלות קרדיווסקולריות.

מקור:

Mitchell J.D. et al. (2018) Journal of the American College of Cardiology. 72(25)