מחקר זה העריך את יחס העלות-תועלת של התרופות האגוניסטיות ל-GLP-1, לירגלוטיד במינון 1.8 מ"ג וליקסיסנטיד במינון 20 מיקרוגרם (כטיפול נלווה לאינסולין באזלי) בחולים עם סוכרת סוג 2 בשבדיה.

החוקרים השתמשו במודל עוקבה עבור סוכרת סוג 2 של המכון השבדי לכלכלית בריאות על מנת להשוות בין לירגלוטיד לליקסיסנטיד מנקודת מבט סוציאלית ולבצע השוואה בלתי ישירה בין הטיפולים (indirect treatment comparison). מחירי התרופות נקבעו במחירי 2016 ועלויות אחרות נקבעו במחירי 2015. יחס העלות-תועלת של IDegLira (שילוב ביחס קבוע של אינסולין דגלודק ולירגלוטיד) לעומת ליקסיסנטיד בשילוב אינסולין באזלי הוערך גם כן.

החוקרים מצאו בהשוואה הבלתי ישירה כי נצפתה הפחתה של 1.32% ו-0.43% בהמוגלובין מסוכרר עם לירגלוטיד וליקסיסנטיד, בהתאמה בעוד שירידת BMI הייתה 1.29 ו-0.65 ק"ג/מטר² בהתאמה. מספר משוער של 2,348 מקרי רטינופתיה, 265 מקרי נוירופתיה ו-991 מקרי נפרופתיה יכול להימנע בשימוש עם לירגלוטיד לעומת ליקסיסנטיד בעוקבה של 10,000 חולים בגיל מבוגר מ-40 שנים. באנליזה מקרה-בסיס שבוצעה נמצאה כי עלויות ישירות בשימוש בלירגלוטיד גבוהות מאשר עלויות השימוש בליקסיסנטיד אך עלויות הכרוכות בסיבוכים נמצאו כנמוכות יותר.

יחס עלות/שנות חיים מתוקננות לאיכות חיים עבור לירגלוטיד בנוסף לאינסולין באזלי הייתה כ-3,774 דולרים אמריקאים. ממצאי אנליזת המקרה-בסיס נותרו איתנים באנליזת רגישות מלבד כאשר לא בוצעה התחשבות ברמות המוגלובין מסוכרר עבור לירגלוטיד. ממצא זה מרכז כי ממצאים אלו מובילים את יחס העלות/שנות חיים מתוקננות לבריאות.

מסקנת החוקרים היא כי יחס עלות/שנות חיים מתוקננות לאיכות חיים עבור לירגלוטיד במינון 1.8 מ"ג בנוסף לאינסולין באזלי ועבור IDegLira היו מתחת לסף הנחשב נמוך על ידי הרשויות השבדיות. בתרחישים מסויימים לירגלוטיד ו-IDegLira נמצאו כחוסכות כסף.

מקור: 

Ericsson, A. et al. (2018) Plos One. 13(2), e0191953.