סוכרת

הקשר בין סוכרת והמוגלובין מסוכרר לדימומים תוך-מוחיים

נמצא כי סוכרת קשורה בסיכון מוגבר לדימומים תוך-מוחיים וקשר זה מושפע ממשך הסוכרת. דימומים תוך מוחיים והמוגלובין מסוכרר הינם בעלי קשר בצורת J המרמז כי הן שליטה גליקמית לקויה והן טיפול אינטנסיבי לסוכרת יכולים להגביר סיכון לדימומים

28.04.2019, 17:17
דימום מוחי (צילום: אילוסטרציה)
דימום מוחי (צילום: אילוסטרציה)

מחקר זה ביקש לבחון את הקשר בין סוכרת והמוגלובין מסוכרר לסיכון לדימום תוך-מוחי בעוקבה גדולה  מבוססת אוכלוסייה.

החוקרים השתמשו במאגר מידע ישראלי גדול על מנת לזהות מטופלים בני 40 שנים ומעלה אשר היו בחיים ב-1 לינואר 2010 (297,486 עם סוכרת ו-1,167,585 ללא סוכרת). במחקר בוצע מעקב אחר העוקבה עד ה-31 לדצמבר 2017 לאיתור היארעות דימומים תוך מוחיים. בוצע שימוש במודל Cox מתוקנן לגורמי סיכון בסיסיים על מנת להעריך את יחס הסיכונים לדימום תוך מוחי.

החוקרים זיהו 4,170 מקרים של דימום תוך-מוחי על פני 10,730,915 שנות מעקב. סוכרת נמצאה קשורה באופן עצמאי עם סיכון מוגבר לדימום תוך מוחי עם יחס סיכונים של 1.36 (רווח בר-סמך 95% 1.27-1.45) וסיכון זה גובר ככל שהסוכרת ממושכת יותר (יחס סיכונים 1.23 [1.12-1.35] עבור סוכרת שמשכה פחות מחמש שנים ויחס סיכונים 1.44 [1.34-1.56] עבור סוכרת שמשכה יותר מחמש שנים). הסיכון לדימום תוך מוחי הקשור בסוכרת היה בולט יותר במטופלים בני שישים שנים ומעלה.

בקרב מטופלים עם סוכרת, להמוגלובין מסוכרר היה קשר שאינו-לינארי עם דימום תוך מוחי (P עבור היעדר לינאריות - 0.0186). לעומת העשירון הרביעי של ערכי המוגלובין מסוכרר (6.5-6.7%), יחס הסיכונים עבור דימום תוך מוחי היה 1.27 בעשירון הנמוך ביותר של ערכי המוגלובין מסוכרר (<6%) ו-2.19 בעשירון הגבוה ביותר של ערכי המוגלובין מסוכרר (מעל 9.3%).

החוקרים מסכמים כי סוכרת קשורה בסיכון מוגבר לדימומים תוך-מוחיים וקשר זה מושפע ממשך הסוכרת. דימומים תוך מוחיים והמוגלובין מסוכרר הינם בעלי קשר בצורת J המרמז כי הן שליטה גליקמית לקויה והן טיפול אינטנסיבי לסוכרת יכולים להגביר סיכון לדימומים.

מקור: 

Saliba, W. et al. (2019) Diabetes Care. 42(4), 682

נושאים קשורים:  סוכרת,  המוגלובין מסוכרר,  דימומים תוך-מוחיים,  מחקרים
תגובות