מחקרים

תוצאים קרדיווסקולריים בשימוש ב-Fenofibrate במטופלים עם תסמונת מטבולית שמקבלים סטטינים

במחקר עוקבה זה, מבוגרים עם תסמונת מטבולית שטופלו ב-Fenofibrates בנוסף על הטיפול בסטטינים היו בסיכון נמוך להיארעות אירועים קרדיווסקולריים משמעותיים לעומת טיפול בסטטינים בלבד.

08.12.2019, 14:45
סטטינים (צילום: אילוסטרציה)

מטרת המחקר הייתה לבדוק האם תוספת פנופיברטים לסטטינים יכולה להוריד את הסיכון הקרדיווסקולרי המוגבה במטופלים עם תסמונת מטבולית בעולם האמיתי. המחקר התבצע כמחקר עוקבה עם התאמת ציון זיקה באוכלוסיה קוריאנית.

29,771 מבוגרים עם תסמונת מטבולית (בני 40 ומעלה) שמטופלים בסטטינים השתתפו במחקר. 2,156 מטופלים שטופלו בנוסף בפנופיברטים הותאמו על בסיס ציון זיקה ביחס של 1:5 ל-8,549 משתתפים שטופלו בסטטינים בלבד.

התוצא העיקרי היה תוצא המורכב מאירועים קרדיווסקולריים, ובכלל זה מחלת לב כלילית, שבץ ותמותה מסיבות קרדיווסקולריות.

שיעור היארעות התוצא המרכזי ל-1,000 שנות אדם היה 17.7 (רווח בר-סמך 95%: 14.4-21.8) בקבוצת הטיפול המשולב ו-22.0 (20.1-24.1) בקבוצה שקיבלה סטטינים בלבד. הסיכון לתוצא העיקרי היה נמוך באופן משמעותי בקבוצת הטיפול המשולב בהשוואה לקבוצת הסטטינים (יחס סיכון מתוקנן 0.74, רווח בר-סמך 95%: 0.44-0.92, p=0.02). הסיכון להיארעות מחלת לב כלילית, שבץ ותמותה מסיבות קרדיווסקולריות הייתה נמוכה יותר בקבוצת הטיפול המשולב אך לא באופן משמעותי. מאפייני המשתתפים לא היו קשורים בסיכון הנמוך שנצפה במחקר.

מקור: 

Kim N.H et al (2019). BMJ 2019;366:l5125;

נושאים קשורים:  מחקרים,  תסמונת מטבולית,  מחקר עוקבה,  התאמת ציון זיקה,  פיברטים,  סטטינים
תגובות
 
אנונימי/ת
10.12.2019, 20:42

לרוב האנשים יהיה נכון יותר לטפל במינון נמוך של סטטין הידרופילי כמו קרסטור, בשילוב הם אזטרול. ככה מקבלים ירידה של הכולסטרול הכבדי בעיקר, בלי פגיעה ביצור הכולסטרול הפריפרי והכי חשוב במוח, יחד עם הגנה קרדיווסקולרית טובה.