מחקרים

שינוי בסיכון לאירועים קרדיוסקולריים לאחר החלמה מהתסמונת המטבולית

החלמה מסתמונת מטבולית הייתה קשורה בסיכון נמוך באופן משמעותי לאירועים קרדיווסקולריים חמורים. פיתוח של תסמונת זו היה קשור בסיכון מוגבר לאירועים קרדיווסקולריים

מטרת המחקר הייתה לבדוק האם החלמה או פיתוח תסמונת מטבולית באוכלוסייה קשורה בשינוי בסיכון לאירועים קרדיווסקולריים חמורים. המחקר הוא מחקר עוקבה על כלל האוכלוסיה שנערך בעזרת מאגר מידע ביטוחי בקוריאה הדרומית.

27,161,051 מטופלי שעברו סקר בריאות בין 2009-2014 נכללו במחקר. מטופלים עם רקע של תחלואה קרדיווסקולרית חמורה הוצאו מהמחקר. החוקרים הצליחו לקבוע מצב תחלואה בסינדרום המטבולי אצל 9,553,042 מטופלים בחלוקה לקבוצות הבאות – מצב כרוני (1,486,485 מטופלים), תחלואה חדשה (587,088 מטופלים), מטופלים שהחלימו (538,806 מטופלים) ומטופלים ללא תסמונת מטבולית (6,940,663).

התוצא העיקרי שנמדד היה היארעות של אירועים קרדיווסקורליים חמורים, ובכלל זה התקף לב, צורך בצנתור ושבץ. תוצאים אלו נמצאו במאגר המידע. היארעות יחס השיעורים חושבה עם תקנון ל-BMI, תחלואה נוספת, משתנים מטבוליים ומשתנים קלינים ודמוגרפים אחרים.

לאחר תקופת מעקב חציונית של 3.54 שנים, הקבוצה שהחלימה מתסמונת מטבולית (שיעור היארעות 4.55 ל-1,000 שנות אדם) הייתה בעלת סיכון נמוך באופן משמעותי לתחלואה קרדיווסקולרית משמעותית בהשוואה לקבוצה שסבלה מסתמונת מטבולית באופן כרוני (היארעות יחס השיעורים 0.85 [רווח בר-סמך 95%: 0.83-0.87]) (שיעור היארעות 8.52 ל-1,000 שנות אדם). גם בקבוצה שבה התפתחה תסמונת מטבולית (שיעור היארעות 6.05 ל-1,000 שנות אדם) היה סיכון גבוה יותר לאירועים קרדיווסקולריים חמורים (1.36 [1.33-1.39] בהשוואה לקבוצה שלא סבלה מתסמונת מטבולית (שיעור היארעות 1.92 ל-1,000 שנות אדם). השינוי בלחץ דם היה קשור בשינוי הכי גדול בסיכון לאירועים קרדיווסקולריים.

מקור: 

Park S. et al (2020). Ann Intern Med. 2019;171(12):875-884;

נושאים קשורים:  מחקרים,  מחקר אוכלוסיה,  תסמונת מטבולית,  אירועים קרדיווסקולריים
תגובות