מחקרים

עיכוב של איתות NFAT משיב תפקוד אנדותל מיקרווסקולרי בעכברים חולי סוכרת

במחקר זה נמצאה יכולת השפעה על תהליך פתולוגי ברקמת אנדותל ללא תלות בשינוי ברמות גלוקוז בדם 

01.03.2020, 13:13
עכבר מעבדה. אילוסטרציה

במרכז התהליך הפתולוגי ברמה המיקרו והמאקרו-וסקולרית בסוכרת נמצא ליקוי בתפקוד האנדותל. ליקוי זה נחשב כמדד לחומרה קלינית, אך הוא הפיך.

בעבר הדגימו חוקרים שהיפרגליקמיה משפעלת NFAT בעורקים קטנים ובינוניים ושעיכוב NFAT מדכא החמרה בטרשת עורקים אצל חולי סוכרת. במחקר זה נבדק האם ל-NFAT קיים תפקיד בהתפתחות של ליקוי בתפקוד האנדותל בחולי סוכרת.

פעילות שעתוק תלויית NFAT נמצאה כמוגברת בכלי דם בעור של עכברים סוכרתיים בהשוואה לקבוצת עכברים בריאים. טיפול בעכברים חולי סוכרת עם מעכב NFAT בשם A-285222 הפחית את ההצטברות של  NFATc3 בגרעין בתאים בכלי הדם בעור. בנוסף, טיפול זה הפחית את פעילות השעתוק של NFAT-luciferase בכלי הדם. התוצאה של השפעה זו הייתה שיפור בתפקוד המיקרווסקולרי, כפי שהודגם באמצעות הדמיית לייזר-דופלר ו-iontophoresis של אצטילכולין וחום מקומי. תהליך שיפור זה לא התקיים בעכברים אשר טופלו עם מעכב סינתאז של תחמוצת החנקן L-NAME. טיפול עם A-285222 הוביל לביטוי מוגבר של eNOS בשכבת הדרמיס ולרמות גבוהות יותר של NO בעכברים סוכרתיים.

בנוסף, טיפול זה מנע הפעלה של ציטוקינים דלקתיים מסוג IL-6  ואוסטאופונטין, וכן הוביל לירידה ברמות של Et-1 בפלזמה ולירידה בלחץ הדם. סך הכל השתפרה יכולת ההישרדות של העכברים. השפעות אלה נעשו ללא השפעה על רמת הגלוקוז בדם. עיכוב תוך-אורגניזמי (in vivo) של NFAT יכול להוביל לחידוש בגישה הטיפולית לשימור תפקוד אנדותל בחולי סוכרת.

מקור: 

Eliana Garcia-Vaz et. al (2019) Diabetes DOI: 10.2337/db18-0870

נושאים קשורים:  מחקרים,  A-285222,  מעכב NFAT,  תפקוד אנדותל לקוי,  פגיעה מיקרווסקולרית,  טרשת עורקים,  סוכרת
תגובות