מחקרים - נגיף הקורונה

חוקרים ב"מכבי": שימוש במעכבי RAS אינו מעלה סיכון לקורונה

תוצאות המחקר הישראלי מחזקות את עמדת האיגודים הקרדיולוגים בארה"ב ובאירופה ואת המלצה שלא להפסיק טיפול בתרופות ליתר לחץ דם במהלך המגיפה

בדיקת לחץ דם. אילוסטרציה

בחודש פברואר 2020 פרסמו מספר חוקרים השערה כי טיפול במעכבי ACE או בתרופות מסוג ARB עלול להגביר את הסיכון להידבק בקורונה ולסיבוכי המחלה.

ההיפותזה מתבססת על כך שתרופות אלו מעלות את זמינות ACE2 ומגבירות בכך את חדירת הנגיף לתאים וכן עקב העובדה שתחלואה ביתר לחץ דם, מחלות לב וסוכרת מעלה סיכון להידבקות בנגיף ולסיבוכי המחלה. בעקבות זאת, שקלו רופאים רבים הפסקת טיפול במעכבי RAS.

במחקר מקרה ביקורת שנערך בראשות פרופ' גבריאל חודיק, פרופ' ורדה שלו ונעמה יקותיאל ממכון המחקר של מכבי ("מכביטק") וד"ר אמיר נוטמן מהמרכז הארצי למניעת זיהומים ועמידות לאנטיביוטיקה ופורסם ב-Journal of Travel Medicine, נאספו נתונים על 1,317 מבוטחי "מכבי" שנמצאו חיוביים לנגיף קורונה בבדיקת PCR. ממצאי הבדיקה הושוו ל-13,203 מבוטחים עם תשובת PCR שלילית.

ניתוח הנתונים העלה כי לאחר תיקון לגיל, מין, משקל וכן למחלות כרוניות ובהן סוכרת ויתר לחץ דם, לא נמצא הבדל מובהק בשיעור השימוש בתרופות אלו בין קבוצת החולים והביקורות. תוצאות אלו מחזקות את עמדת האיגודים הקרדיולוגים בארה"ב ובאירופה אשר פרסמו המלצה שלא להפסיק טיפול בתרופות אלו במהלך המגיפה.

ממצאי המחקר גם מצביעים על כך שאין קשר בין רמות ויטמין D ורמות B12 לבין הסיכון לתחלואה ב-COVID-19.

נושאים קשורים:  יתר לחץ דם,  מעכבי RAS,  מעכבי ACE,  נגיף הקורונה,  מחקרים,  מכביטק,  פרופ' גבריאל חודיק,  פרופ' ורדה שלו,  ד"ר אמיר נוטמן,  מגיפת הקורונה,  חדשות
תגובות
 
אנונימי/ת
18.05.2020, 23:04

שוב ורדה שלו וקשקושיה. הטענה היתה שמי שכבר נדבק בקורונה ומקבל מעכבי RAS יחלה בצורה קשה יותר.פה נבדק משהו אחר ולא רלבנטי, ומאד מתאים ל"מחקריה" של הנ"ל

אנונימי/ת
19.05.2020, 09:23

תגובה לא ראויה. לאנשים מותר לחקור שאלות שלא בדיוק אתה שאלת. תקיפה אישית בסגנון הזה הייתה צריכה להיפסל על ידי מערכת המדור.

אנונימי/ת
20.05.2020, 14:08

אתה צודק אבל זאת ההיפותזה שנבדקה במקרה הזה.רק שהכותרת מטעה.
וזה מאפיין הרבה כותרות בזמן האחרון בעיתונות למשל הידרוקסיכלורוקווין ניתן כדי לווסת את הסערה הציטוקינית וכל הרעש סביב טראמפ וההכחשות בנושא מסתמכים בעיקר על מחקרים שבדקו אם הוא מונע הדבקה או מרפא את המחלה וכן הלאה. אבל לא את המטרה שלמענה הוא משמש.

20.05.2020, 14:18

גם ויטמין D מטרתו לא למנוע הדבקה ולא לעצור הדבקה אלא בגלל שהוא מרסן את הסערה הציטוקנית ע"י דיכוי הפרשת TNF שמתחיל את השרשרת של הפרשות ציטוקינים נוספים כמו IL6 .

20.05.2020, 17:20

כמה קל לבצע ולפרסם מחקרי קורלציה שמחזקים את השיטה השלטת. כמה קשה לחקור באמת, בשיטה המדעית היחידה שיכולה לתת תשובה אמיתית: מחקר התערבותי מבוקר הקצאה אקראית.

קראתי בעיון את המאמר המעניין והטוב של חודיק וחב' ממכון המחקר של מכבי שרותי בריאות על העדר הקשר בין טפול ב-RAAS בחולים עם יתר לחץ דם ושכיחות מוגברת של תחלואה ותמותה מ- COVID-19 . כמובן שמחתי שאלו הן התוצאות גם בישראל. אינני שותף כמובן לבקורת של חלק מהמגיבים , אישית או ענינית. מקריאה שוטפת של המאמרים בספרות העולמית הקשורים בנושא , אני יכול לקבוע בצער ושחבל, אבל כותרת הכתבה אולי קצת מרחיקת לכת ושכלל לא בטוח שאיגודי הקרדיולוגים באירופה , ארהב וסין עם מאות אלפי החולים ועשרות אלפי המתים זקוקים באמת לחיזוק מתוצאות המחקר מהארץ. פורסמו בתקופה האחרונה מאמרים מרובים וטובים בעתונות מובילה כגון, NEJM , JAMA, LANCET , כתובים וערוכים היטב בשפה אפידמיולוגית בהירה מאד ואנליטית שבהחלט קובעים , שנכון לידע העכשוי, הטפול ב-ARRS אינו מגביר אשפוזים או תחלואה של COVID -19. בחלק מהם אפילו נמצא אפקט מגן של טפול עם . ACEIs רק השבוע קיבלתי וקראתי 2 מאמרים מ-LANCT MAY 14 ומ- Ann Intern Med May 15 . בשניהם נתונים מרובים , כולל סכום ממצאים מעבודות נוספות , המתבססים על ODDS RATIO עם רווח בר סמך, התומכים במסקנות הנ"ל. בחודש האחרון פורסמו באתר המלצות של האיגוד הישראלי לרפואת ילדים על מתן טפול מניעתי להדבקות ב-COVID-19 בעזרת חום השמש ומתן מינון מוגבר של ויטמין D , וזאת בהסתמכות על המלצות מעתונות עולמית על קשר בין COVID-19-ומחסור בויטמין D. ההמלצות צרמו את עיני והגבתי באתר. שמחתי לכן גם לראות שלא נמצא הבדל ברמת ויטמין D בין 2 הקבוצות.