מטרת המחקר זה הייתה להעריך את היעילות והבטיחות של Semaglutide במתן דרך הפה, אגוניסט לקולטן ל-GLP-1, לחולים עם סוכרת מסוג 2. במחקר זה נאספו נתונים מ-Medline, Embase, ספריית Cochrane ובמקורות ספרות "אפורים" (מחקרים שטרם התפרסמו או לא התפרסמו כלל) עד 1.7.2019 עבור ניסויים מבוקרים אקראיים (RCTs) שכוללים השוואה של semaglutide אוראלי לאינבו או חומרים אחרים נגד סוכרת.
עוד בעניין דומה
התוצא העיקרי היה שינוי מהבסיס ב-HbA1c. התוצא המשני כלל שינוי מהבסיס במשקל הגוף ולחץ הדם, תוצאים קרדיווסקולריים, היפוגליקמיה חמורה, תופעות לוואי במערכת העיכול ורטינופתיה סוכרתית (diabetic retinopathy). במחקר הסיקו את התוצאות תוך שימוש בהפרש ממוצעים משוקללים (WMD) לקבלת תוצאים רציפים ויחסי סיכוי (OR) לתוצאות דיכוטומיות, יחד עם רווח בר-סמך 95% (CIs).
במחקר כללו 11 RCTs עם 9,890 מטופלים. בהשוואה לאינבו, Semaglutide במתן דרך הפה הפחית את HbA1c ומשקל הגוף (ממוצע משוקלל 0.89%-, רווח בר-סמך 95%, 1.07- עד 0.71- ו-2.99 ק"ג, רווח בר-סמך 95%, 3.69- עד 2.30-, בהתאמה). Semaglutide במתן דרך הפה היה עדיף גם על חומרים פעילים אחרים (כולל liraglutide,יempagliflozin ו-sitaglipitin) מבחינת הורדת HbA1c (ממוצע משוקלל 0.35%-, רווח בר-סמך 95%, 0.26- עד 0.43-) והפחתה במשקל הגוף (ממוצע משוקלל 1.48- ק"ג, רווח בר-סמך 95%, 0.67- עד 2.28-), והשפיעה לטובה על לחץ הדם הסיסטולי.
בהשוואה לאינבו, Semaglutide במתן דרך הפה הפחית את התמותה מכל הסיבות (יחס סיכויים 0.58, רווח בר-סמך 95%, 0.37-0.92) ותמותה קרדיווסקולרית (יחס סיכויים 0.55, רווח בר-סמך 95%, 0.31-0.98), והיה בעל השפעה ניטרלית על אוטם שריר הלב, שבץ, היפוגליקמיה קשה ורטינופתיה סוכרתית. עם זאת, טיפול Semaglutide במתן דרך הפה העלה את שכיחות הבחילות, הקאות ושלשולים, בעוד שאירועים של דלקת לבלב חריפה היו נדירים.
Semaglutide במתן דרך הפה יכול להפחית ביעילות ובבטחה את רמת הגלוקוז בדם, משקל הגוף ולחץ הדם הסיסטולי. עם זאת, הוא נמצא קשור לשכיחות מוגברת של תופעות לוואי במערכת העיכול. יש צורך במחקר נוסף בכדי להבהיר את בטיחותו לטווח הארוך ואת יעילותו ההשוואתית מול גורמים אחרים נגד סוכרת.
מקור:
Avgerinos I. Et al. (2020) Diabetes Obes Metab. 22(3):335-345