ידוע כי מחלת וון וילברנד (vWD - von Willebrand disease) הינה הפרעת דימום תורשתית והטרוגנית וקשורה לסיכון לפתח PPH (postpartum haemorrhage) ראשוני.
עוד בעניין דומה
החוקרים עיצבו מחקר תצפיתי במרכז רפואי שלישוני באוסטרליה, שכלל 16 נשים ו-23 לידות, כאשר הגיל חציוני של הנשים הינו 27.5 (טווח 21-39, טווח בין רבעוני - 9). החוקרים דיווחו כי גיל ההריון החציוני בלידה היה 39 שבועות (טווח 35-41, טווח בין רבעוני -1.1).
החוקים מצאו כי בכל המקרים היה מדובר במחלת וון-וילברנד מסוג 1, מלבד מקרה אחד עם סוג 2. החוקרים דיווחו כי כל המטופלות ביקרו במרפאות משולבות של מיילדות והמטולוגי. הם מצאו כי PPH התרחש ב-10 לידות (44%), כאשר ב-6 מקרים ניתן טיפול תוך ורידי עם Desmopressin, וב-4 מקרים ניתן פקטור וון-וילברנד הומני לתוך הווריד. כמו כן, בשני מקרים של vWD בדרגה קלה, ניתן טיפול עם חומצה טרנסאקסמית דרך הפה. החוקרים מצאו כי ציון האפגר החציוני לאחר דקה ולאחר 5 דקות היה 9 (טווח בין רבעוני 1.0) ואילו ציון האפגר החציוני לאחר 10 דקות היה 10.0 (טוו בין רבעוני 0.0). לבסוף, דווח על מקרה אחד שבו החולה נזקקה לעירוי של מוצרי דם לאחר הלידה. החוקרים לא דיווחו על סיבוכים משמעותיים נוספים.
החוקרים הגיעו למסקנה כי מחלת וון-וילברנד קשורה לשכיחות גבוהה של PPH ראשוני. הם סבורים כי הטיפול צריך להיות מותאם אישית על פי חומרת המחלה ובכך ניתן להשיג שליטה על הדימום ולהביא לתוצאים חיוביים הן אצל האימהות והן אצל היילודים שלהן. החוקרים טוענים כי ישנו צורך במחקרים נוספים על מנת לאמת את הממצאים הנ"ל.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
