מטרת המחקר הייתה לזהות מצבים ושינויים אופרטיביים הקשורים לשיפור בתוצאים של עישון ויתר לחץ דם במסגרת הטיפול אצל רופא המשפחה.
עוד בעניין דומה
החוקרים דגמו וראיינו אנשי צוות של מרפאות. הם חישבו שיפור במדדים קליניים (Clinical Qualuty Measure), אצל מטופלים אשר עישנו או סבלו מיתר לחץ דם. במסגרת המחקר כומתו הנתונים מתוך הראיונות ויוצגו מספרית, ובאמצעותם בחנו החוקרים השפעות של גורמים שונים על התוצאים.
תוצאות המחקר הראו כי במרפאות עצמאיות של רופאים, הטמעה שיטתית של בדיקות סקר, ייעוץ, וחיבור מטופלים למשאבים להפסקת עישון הובילה לשיפור של 10 נקודות לפחות בתוצאי עישון. תוצאה חיובית זו לא נמצאה במסגרות הציבוריות שנבחנו (בתי חולים או מרפאות). תוצאים הקשורים ליתר לחץ דם השתפרו ב-10 נקודות גם הם במסגרת מרפאות עצמאיות של רופאים יחידים בעקבות הכשרת עוזרי רופא ללקיחת מדדים מדוייקת. במרפאות גדולות יותר, תוצאי לחץ דם השתפרו כאשר הוטמעה בהן הנחייה למדידת לחץ דם נוספת כאשר הראשונה הייתה גבוהה, וכאשר הצוות הוכשר לתיעוד מידע זה במערכת. לאחר הצטברות 50 שעות ומעלה של יישום שינויים אלה, תוצאי לחץ דם השתפרו גם במרכזים גדולים וציבוריים.
החוקרים סיכמו כי לא נמצאו גורמים יוצאי דופן אשר הובילו לשיפור תוצאים של לחץ דם ועישון. שילוב של שינויים בדפוס הפעילות ברמה הארגונית הובילו לשיפור, אך רק במסגרות מרפאות בגדלים וניהול מסוימים, או לאחר הטמעה חיצונית במינון מסוים.
מקור:
Deborah J. Cohen et. al (2021) Annals of Family Medicine DOI: https://doi.org/10.1370/afm.2668