סוכרת סוג 2

האם היעילות של לירגלוטיד לטיפול בסוכרת תלויה במצב הבסיסי של המטופלים?

חוקרים בחנו את ההשפעה של שימוש בלירגלוטיד על השליטה הגליקמית בקרב חולי סוכרת מסוג 2 המטופלים בעזרת מטפורמין+ SGLT2i בהתאם למצב הבסיסי של המטופלים

סוכרת, בדיקת רמת סוכר (צילום: אילוסטרציה)

במחקר ה-LIRA-ADD2SGLT2i הוכח כי טיפול בעזרת לירגלוטיד (liraglutide) + מעכבי קו-טרנספורטר נתרן-גלוקוז-2 (SGLT2is) ± מטפורמין הביא לשיפור משמעותי של השליטה הגליקמית (אך לא של משקל הגוף) לעומת אינבו בקרב מבוגרים עם סוכרת מסוג 2 (T2D).

בכתב העת Diabetes, Obesity and Metabolism פורסם מחקר בו נערך ניתוח פוסט-הוק על מנת להעריך האם מאפיינים שונים של המצב הבסיסי של המטופלים השפיעו על ממצאים אלה.

LIRA-ADD2SGLT2iי(NCT02964247) היה ניסוי רב-לאומי מבוקר אינבו, כפול סמיות, בו קיבלו המשתתפים לירגלוטיד (≤1.8 מ"ג ליום) או אינבו (הקצאה אקראית ביחס של 2: 1). במחקר נותחו השינויים מהמצב הבסיסי בשבוע 26 בהמוגלובין המסוכרר (HbA1c), משקל הגוף והיקף המותניים המרובדים על פי ההמוגלובין המסוכרר, מדד מסת הגוף (BMI), משך הסוכרת, משך השימוש ב-SGLT2i טרם הניסוי ו-Homeostatic Model Assessment of Insulin Resistance (HOMA-IR).

חמשת המאפיינים הבסיסיים הללו חולקו לשלישונים (tertiles), ובוצעה הערכה של השפעת הטיפול.

במחקר נותחו נתונים מכל 303 המשתתפים. זוהתה אינטראקציה מובהקת בין שלישוני ה-HbA1c הבסיסי (7.6%>- 7.0; 7.6-8.1%; 8.2-9.5%≤) והשליטה הגליקמית בשבוע 26 (0.011 = P[interaction]), עם ההבדל המוערך בטיפול [ETD] ב-HbA1c הנמוך ביותר, שנצפה בחולים עם רמות הבסיס הנמוכות ביותר של ההמוגלובין המסוכרר (ETD [רווח בר-סמך 95%] 0.20%- , [0.59-, 0.19]; 0.68%- [1.03-, 0.33-]; 0.98%- [1.33-, 0.64-], בהתאמה).

לא נמצאו אינטראקציות משמעותיות בין השליטה הגליקמית לבין ערך ה-BMI הבסיסי, משך הסוכרת, העמידות לאינסולין על פי HOMA-IR, או משך השימוש ב-SGLT2i (0.05>P[interaction], עבור כולם). ביחס לכל חמשת המאפיינים שהוערכו, לא נמצאו אינטראקציות משמעותיות לשינויים במשקל הגוף או היקף המותניים מתחילת המחקר (0.05>P[interaction], עבור כולם).

לסיכום, לאנשים הסובלים מסוכרת מסוג 2 ושליטה גליקמית לא מספקת למרות טיפול ב-SGLT2is ± מטפורמין, שימוש בלירגלוטיד במינון של 1.8 מ"ג עשוי להעצים את יעילות הטיפול, ללא תלות ב-HbA1c, BMI, משך הסוכרת, עמידות לאינסולין על פי HOMA-IR ומשך השימוש ב-SGLT2i.

מקור: 

Blonde, L et al. Diabetes Obesity and Metabolism. 2021 Jun 15.doi: 10.1111/dom.14464.

נושאים קשורים:  סוכרת סוג 2,  לירגלוטיד,  מטפורמין,  המוגלובין מסוכרר,  מחקרים
תגובות