מחקרים COVID-19

מה קובע את עוצמת מחלת הקורונה? הכל מתחיל באף ובלוע

חוקרים מיפו באופן מקיף את אוכלוסיית תאי האפיתל באף ובלוע - "שדה הקרב" הראשון של הגוף עם הנגיף - ועקבו אחרי מנגנון התגובה החיסונית הראשונית

משטח גרון. אילוסטרציה

מדוע יש אנשים שחולים באופן קשה בקוביד-19? ובכן, התשובה לכך נמצאת באף. כך לפי מחקר חדש שפורסם בטרם עבר ביקורת עמיתים ב-Cell.

ה"מפגש" הראשון של אדם עם הנגיף SARS-Cov2 מחולל מחלת הקוביד-19 (קורונה) מתרחש באף ובגרון, "שדה הקרב" הראשון של הגוף עם הנגיף. התגובה החיסונית הראשונה מתחוללת בשני איברים אלה ועוצמתה גם מסייעת להעריך מי יפתח מחלה קשה ומי יהיה זה שמחלתו תהיה קלה או אפילו לא יחלה - כך לפי דו"ח המחקר שבוצע על ידי צוות אמריקאי שכלל חוקרים מבית החולים לילדים בבוסטון, MIT והמרכז הרפואי של אוניברסיטת מיסיסיפי.

המחקר מיפה באופן מקיף את ההידבקות בנגיף בלוע העליון (nasopharynx). הצוות קיבל דגימות מהאף של 35 בגירים ומחלתם הוגדרה בטווח שבין סימפטומטי-קל ועד מחלה קריטית. כמו כן נלקחו דגימות מ-17 אנשים ומשישה שצונררו אך לא חלו בקוביד-19.

"השאלה מדוע יש אנשים שהם יותר חולים מאחרים היא אחת החידות הקשורות לאספקטים השונים של המחלה מאז תחילת המגיפה. מחקרים רבים חיפשו את הערכת הסיכון בבדיקות דם אבל הדם איננו כנראה המקום הנכון לבחון זאת", סבורים עורכי המחקר.

כדי לקבל תמונה מפורטת מה בדיוק מתחולל בלוע העליון ערכו החוקרים ריצוף של ה-RNA בכל תא במערכת זאת. כל נדגם "סיפק" לפחות 562 תאים. ניתוח נתוני ה-RNA אפשרו לצוות להצביע על התאים שברקמות האף והלוע שנדבקו והכילו RNA שמקורו בנגיף כאינדיקציה להידבקות. כמו כן הצביע המחקר על הגנים בתאים המתעוררים לפעילות (נדלקים) או נכבים בתגובה החיסונית.

עד מהרה התברר שתאי האפיתל באף ובגרון עוברים שינוי מז'ורי בנוכחות הנגיף. יש מגוון סוגים של תאים אלה ונראתה עלייה בתאים שמייצרים הפרשה רירית וכן תאי גביע פזורים המרפדים את רירית האף ואת דרכי הנשימה (goblet cell). בו בזמן מתרחש באופן ברור אובדן בכמות הריסניות הבוגרות (ciliated cells), אותה קבוצה של חד-תאיים איקריוטיים, המאופיינים באברונים דמויי שערות המזדקרים מהתא.

מבנה ה"ריסים" דומה לשוטון, אך הם קצרים יותר, רבים יותר ונעים בתנועה גלית שונה מאשר השוטון. הם "סורקים" את דרכי האוויר. יחד עם זאת מתרחשת עלייה מהירה בכמות התאים שעדיין לא התבגרו והבשילו והם כנראה מנסים לפצות את אוכלוסיית התאים, עקב אותו אובדן.

כאמור, החוקרים איתרו את ה-RNA של הנגיף במגוון רחב של סוגים ותת סוגים של תאים באף ובלוע. לעומת תאים שלא נדבקו, נראו באופן ברור בתוך התאים שנדבקו יותר גנים "כבויים" המעורבים ביצירת התגובה לזיהום.

אצל אנשים עם מחלה קשה עד מתונה, תאי האפיתל הראו עלייה בפעילות הגנים שמעורבים בתגובה האנטי ויראלית, במיוחד גנים שגורו על-ידי אינטרפרון-1 – "אות אזעקה" המוקדם ביותר שמתרחש ומעורר את המערכת החיסונית. אצל אנשים שפיתחו מחלה קשה-חמורה ונזקקו להנשמה מכאנית, התגובה האנטי ויראלית היתה בוטה וגלויה ובאופן מיוחד בתאי האפיתל נראתה תגובה מושתקת לאינטרפרון למרות שהם מאחסנים כמות גדולה של הנגיף (עומס נגיפי). בו בזמן בדגימות שנלקחו נראה מספר גדול של מקרופאג'ים ותאים אחרים של המערכת החיסונית שמגבירים את התגובות כנגד הזיהום.

אצל כל אדם עם קוביד-19 קשה/חמור נראתה מעורבת גלויה ועוצמתית של האינטרפרון והיא מוקדמת בתאי האפיתל שלהם, אלא שהם לא מייצרים הגנה, הסבירו החוקרים.

בשלב הבא של המחקר מתכוון הצוות לברר מה גורם לתגובת אינטרפרון מושתקת בלוע העליון. ההערכה שזו תיראה גם כאשר תהיה הידבקות בזנים החדשים, המוטציות, של הנגיף. ייתכן שתגובת אינטרפרון מבוקשת בשלב מוקדם של ההידבקות תתאפשר בעזרת טיפול בתרסיס או טיפות לאף. המטרה היא לברר כיצד לגרום לכך שהתאים הנ"ל יספקו יותר ובמהירות את התגובה המבוקשת כנגד הנגיף.

נושאים קשורים:  קורונה,  מחקרים,  19-COVID,  מערכת חיסונית,  חדשות,  תאי אפיתל,  אינטרפרון מסוג 1
תגובות
אנונימי/ת
27.07.2021, 09:02

נראה ככיוון מבטיח, לעצור את הפולש על קו ההגנה הראשון.

אנונימי/ת
31.08.2021, 18:20

האם תרסיס של מי חמצן 3% מהול במים מועיל ? יש למישהו נסיון בו ?