בכתב העת Diabetes, Obesity and Metabolism פורסמו תוצאות ממחקר ה-DUAL II China, במסגרתו בחנו החוקרים את היעילות והבטיחות של טיפול באמצעות אינסולין דגלודק+לירגלוטיד (IDegLira) לעומת זו של אינסולין דגלודק (degludec) בלבד, בקרב מטופלים מסין הסובלים מסוכרת מסוג 2 (T2D) שטופלו עם אינסולין בסיסי.
עוד בעניין דומה
הניסוי נערך באופן רב-מרכזי במתכונת אקראית, עם סמיות כפולה, מתוך כוונה לטפל (ITT).
במחקר נכללו מטופלים מבוגרים מסין, עם אבחנה של סוכרת מסוג 2 ורמת המוגלובין מסוכרר (HbA1c) של 7.5% או יותר שטופלו באמצעות אינסולין בסיסי ומטפורמין, עם או בלי תרופות פומיות אחרות לסוכרת (OAD). הנבדקים הוקצו באופן אקראי ביחס של 1:2 לקבלת טיפול של 26 שבועות באמצעות IDegLira (מינון מקסימלי 50 יחידות דגלודק / 1.8 מ"ג לירגלוטיד) או דגלודק (עד 50 יחידות ליממה), בהתאמה, בשילוב מטפורמין. בשבוע ה-26 נבדק קיומה של עליונות לטיפול עם IDegLira על פני degludec, על פי השינוי ברמת ההמוגלובין המסוכרר (נקודת הסיום העיקרית), השינוי במשקל הגוף, ומספר אירועי ההיפוגליקמיה החמורים, או המאומתים על פי רמת הגלוקוז בבדיקת גזים בדם (נקודות סיום משניות).
453 משתתפים הוקצו באקראי לקבלת IDegLiraי(n = 302) או degludecי(n = 151). תוצאות המחקר אוששו את העליונות של השימוש ב-IDegLira על פני שימוש ב-degludec מבחינת השינוי ברמת ה-HbA1c (1.9%- לעומת 1.0%-, בהתאמה; הפרש טיפול משוער (ETD) [רווח בר-סמך 95%]: 0.92%- [1.09-; 0.75-], p <0.0001), השינוי במשקל הגוף (0.7- ק"ג לעומת 0.4+ ק"ג; 1.08 ק"ג [1.63-; 0.52-], p = 0.0002) ושיעור אירועי ההיפוגליקמיה (יחס שיעור מוערך: 0.53 [0.30; 0.94], p = 0.0297).
הסיכויים להשגת ערך HbA1c > 7.0% ללא היפוגליקמיה ו/או עלייה במשקל היו גדולים יותר תחת טיפול עם IDegLira מאשר degludec (p <0.0001 לכולם). מינון האינסולין היומי ב-26 שבועות היה נמוך יותר תחת IDegLira (34.3 יחידות) לעומת טיפול עם degludec (37.4 יחידות), p = 0.0014. במחקר לא זוהו אירועי בטיחות בלתי צפויים.
לסיכום, טיפול המשלב אינסולין דגלודק יחד עם לירגלוטיד עשוי להוות אפשרות יעילה ונסבלת היטב להעצמת הטיפול הבסיסי בסוכרת מסוג 2.
מקור:
Pei, Y et al. Diabetes, Obesity and Metabolism. 2021 Aug 13.doi: 10.1111/dom.14522
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
