COVID-19 בישראל

תחזית חדשה של מומחי העברית: ייתכן שהתחלואה תרד בסוף ינואר

התחזית העדכנית הוצגה לשרי קבינט הקורונה: 4-2 מיליון ישראלים צפויים להידבק בנגיף, מה שיעמיס עוד על מערכת האשפוז | הצוות ממליץ להטיל הגבלות על התקהלות

מגיפת הקורונה בישראל. צילום: אוליביה פיטוסי/ פלאש 90

על פי תחזית שהציג אתמול (ג') צוות החוקרים מהאוניברסיטה העברית המייעצים לקבינט הקורונה, על מערכת הבריאות יהיה להיערך לכך שבעוד שבועיים יהיו בין 800 אלף לבין שני מיליון חולי קורונה במצב פעיל, כל זאת אם תימשך מגמת העלייה בתחלואה כפי שהיא נראית עתה. כמו כן העריכו החוקרים כי יהיו 2,000-1,000 חולים במצב קשה, כאשר יש לצפות לכך ש-5%-2% מהם יהיו ילדים עד גיל 11.

הערכה זאת, לצד הערכות של יועצים נוספים, שימשה בסיס להצהרות ראש הממשלה נפתלי בנט אתמול בתדרוך לתקשורת כאשר שב והגדיר את גל התחלואה הנוכחי כ"צונאמי". יחד עם זאת, בהתבסס על אותו מודל חישובי העריכו החוקרים שיש לצפות שהתחלואה תתחיל כנראה לרדת בין 25 לינואר ל-30 בינואר.

בצוות החוקרים הזה פרופ' ינון אשכנזי, פרופ' דורון גזית, פרופ' מיכאל אסף ופרופ' נדב כץ ממכון רקח לפיזיקה, פרופ' רונית קלדרון-מרגלית ופרופ' רן ניר-פז מבית הספר לבריאות הציבור ורפואה קהילתית באוניברסיטה העברית בירושלים ובית החולים הדסה. הצוות מציג מדי שבועיים את הערכותיו בנושאים שונים הקשורים במאבק במגיפה. זאת, בנוסף לתחזיות של יועצים נוספים, ביניהם פרופ' ערן סגל ממכון ויצמן ופרופ' רן בליצר, ראש מכון המחקר והחדשנות בשירותי בריאות כללית

במסמך הצוות הירושלמי הצביעו החוקרים על כך ששיעורי התחלואה הגבוהים בהתאם לתחזית זאת צפויים ליצור עומס גבוה על פעילות המשק ועל מערכת הבריאות. לכן הודגשה שוב ההמלצה למקבלי ההחלטות להגביל התקהלויות, לטייב את ההנחיות לציבור בכל הנוגע לבדיקות האנטיגן וליזום מבצעי סקר שיסייעו בצמצום קצב ההדבקה והקטנת העומס הנקודתי.

על פי החישובים של צוות החוקרים, יעילות החיסון במניעת הדבקה היא נמוכה (20%-12%), אבל היא אכן גבוהה מ-90% במניעת מחלה קשה במקרה של הידבקות.

על פי התחזית, "בתרחיש סביר יידבקו בחודש הקרוב 4-2 מיליון ישראלים, עשרות אחוזים מתוכם יהיו סימפטומטיים. משמעות הדבר: מאות אלפי חולים בו זמנית, מה שיוביל לאובדן מיליוני ימי עבודה למשק". כמו כן עלה מחישובי הצוות כי הסיכויים לאשפוז, במקרה של הידבקות באומיקרון, הוא כ-40% מהסיכוי לאשפוז בעקבות הידבקות בדלתא. יחד עם זאת גם האחוז היותר נמוך, יחסית, צפוי ליצור עומס כבד מאוד בבתי החולים.

כל הצוותים המייעצים נערכים לבחון את מימוש תחזיותיהם, שאין בהן בסך הכל הבדלים מהותיים, במהלך השבוע הבא, תוך התייחסות לתרומת החיסון הרביעי הניתן עתה לקבוצות מוגדרות באוכלוסיה.

צוות קבינט המומחים המייעץ גם הוא לממשלה ובראשו פרופ' בליצר קיים שלשום דיון משלו, הביע בסיכומו התנגדות לסגר ולסגירת מערכת החינוך אבל תומך בהגבלת התקהלויות נוספת במרחב הציבורי לפרק זמן מוגבל של שבועות אחדים אך באופן מידתי. לצד זאת הביע הצוות את דאגת חבריו מעלייה חדה הצפויה בתקופה הקרובה במספר החולים הקשים שיתווספו מדי יום למערך האשפוז, מה שעלול להשפיע על איכות הטיפול שיינתן בבתי החולים.

"הגל הנוכחי איננו בר-עצירה. צפויה אולי האטה זמנית במגמת העלייה בתחלואה, אבל כנראה שלא בלימה", הדגיש הצוות. צוות זה חזר והצביע על כך שיש עדיין מודלים שונים לשם הצגת התחזיות ובחלקם מצא סתירות בהערכות.

בדיון גם נאמר כי היועצים מוטרדים מכך שאין בידיהם נתונים מפורטים יותר על מצבת המיטות והתפוסות בעמדות טיפול נמרץ, לא רק במחלקות הקורונה הייעודיות אלא גם באחרות כך שניתן יהיה להעריך מצב של תיעדוף בהחלטות הנוגעות לקבלת החולים.

כן המליץ הצוות הזה להרחיב עוד יותר את השימוש בבדיקות PCR ובמיוחד בצוותי ההוראה בבתי הספר אבל גם לאפשר זאת לבני הבית של חולי סרטן, כאשר החולים עצמם נכללים כבר עתה בקבוצת האוכלוסיה שהומלץ שתבצע בדיקה מסוג זה, ולא להסתמך על בדיקות אנטיגן בלבד.

הצוות סבור שיש לבנות מיד "מדגם קבוע" של אוכלוסיות מוגדרות ולערוך דיגום שוטף על התחלואה בו, תוך התייחסות לגיל, למגדר ולחברות השונות באוכלוסיית ישראל וזאת לשם "קבלת אינדיקציה יותר מדויקת וברורה" על מימדי התפשטות המחלה ושיעורי ההידבקות היומיים בעיקר בקהילה.

דרישה להגדיל את השימוש באשפוזי בית 

על רקע הערכות אלו ואחרות קרא אתמול מנהל המרכז הרפואי בילינסון, ד"ר ערן רוטמן, להגדיל את השימוש באשפוזי בית לחולים, במקום להעמיס אותם על מערכת בתי החולים. "אולי זה יתרום יותר להחלמתם", אמר ל"ישראל היום". לדבריו, יתרונות האשפוז הביתי ברורים: אוכל ביתי, סביבה מוכרת יותר לחולה וחיסכון עד צמצום בסיכון לזיהומים נרכשים בבתי החולים.

כיום, רק כ-5% מכלל חולי הקורונה נמצאים באשפוז ביתי ומקבלים את הטיפול וההשגחה מרופאי קופות החולים בקהילה, אבל לדברי ד"ר רוטמן, ניתן לרתום את בתי החולים עצמם למסלול אשפוז זה כאשר הרופאים יעמדו בקשר עם החולים שבבית, יקיימו לפחות ביקור בית אחד ביום (פיזית או בהתאם למצב בתקשורת דיגיטלית). בתי החולים יעמידו לרשות חולים אלו את בדיקות המעבדה שייעשו בהם 24/7 וגם תור מיידי ל-US או CT וחזרה מהבדיקה הזאת לבית.

גם "שיבא" מציע כיום שירות מסוג זה אלא שגובה תשלום בעדו (במשרד הבריאות, לפי הדיווח, לא מתלהבים מדרישת התשלום במיוחד בעת הזאת). שירות אשפוז ביתי באמצעות בית חולים הוא בנוסף לאפשרות לקבל אותו דרך קופת החולים של המבוטח, בקהילה.

נושאים קשורים:  אומיקרון,  קורונה,  תחלואה,  19-COVID,  בתי חולים,  התקהלויות,  חדשות,  אשפוז ביתי,  ד"ר ערן רוטמן
תגובות
אנונימי/ת
12.01.2022, 18:30

איזה שאר רוח.
איזו חוכמת חיים.
מה הייתי נותן תמורת קורטוב מההשראה של אותם "מומחי העברית".
ייתכן שהתחלואה תרד.
אין מילים