פינרנון הינו אנטגוניסט סלקטיבי, שאיננו סטרואיד, לקולטני מינרלוקורטיקואידים ולו השפעות חיוביות על תוצאים קרדיווסקולריים בחולים עם מחלת כליות כרונית (Chronic Kidney Disease - CKD) בדרגות 3 ו-4 עם רמות גבוהות מאוד של אלובומינוריאה וסוכרת סוג 2 (Type 2 Diabetes - T2D). טרם ידועה היעילות של פינרנון בטיפול בחולים עם T2D ומחלת כליות בדרגות שונות.
עוד בעניין דומה
המחקר בוצע בשיטת מקרה-בקרת אינבו עם סמיות כפולה בו מטופלים עם T2D ו-CKD הוקצו אקראית לקבלת פינרנון או אינבו. מטופלים מתאימים למחקר היו אלו עם יחס אלבומין לקריאטנין בשתן (כאשר האלבומין נמדד במיליגרם והקריאטנין בגרם) של 30 עד 300 וקצב סינון גלומרולרי משוער (estimated Glomerular Filtration Rate - eGFR) של 25-90 מ"ל/דקה/1.73מ2 (CKD דרגה 2-4) או יחס אלבומין לקריאטנים בשתן של 300 עד 5,000 עם eGFR של 60 מ"ל/דקה/1.73מ2, לפחות (CKD דרגה 1 או 2). הנבדקים טופלו עם חסם מערכת רנין-אנגיוטנסין שהועלה בהדרגה עד מינון מקסימלי (לפי הנחיות היצרן) ללא תופעות לוואי בלתי נסבלות, לפני תחילת המחקר.
התוצא העיקרי שנבדק, לפי ניתוח זמן-עד-אירוע, היה מורכב מתמותה מגורמים קרדיווסקולריים, אוטם לא קטלני בשריר הלב, שבץ מוחי לא קטלני או אשפוז בשל אי ספיקת לב. התוצא השניוני היה מורכב מאי-ספיקת כליות, ירידה יציבה של 40% לפחות ב-eGFR או תמותה מגורמים כליתיים. בטיחות הטיפול נבחן על פי תופעות לוואי המדווחות על ידי החוקר.
למחקר גוייסו 7,437 נבדקים שעברו הקצאה אקראית לטיפול. מתוך הנבדקים שנכללו בניתוח הנתונים, במהלך תקופת מעקב עם משך חציוני של 3.4 שנים, התוצא העיקרי התרחש עבור 458 מתוך 3,686 נבדקים (12.4%) בקבוצת הטיפול עם פינרנון ועבור 519 מתוך 3,666 (14.2%) מקבוצת מקרי הביקורת (יחס סיכונים של 0.71, רווח בר-סמך של 95%, 0.56-0.9). התוצא השניוני התרחש עבור 350 (9.5%) נבדקים בקבוצת הטיפול עם פינרנון ועבור 395 (10.8%) בקבוצת מקרי הביקורת (יחס סיכונים של 0.87, רווח בר-סמך של 95%, 0.76-1.01). שכיחות כוללת של תופעות לוואי לא הייתה שונה באופן משמעותי בין הקבוצות. היארעות של הפסקת טיפול עקב היפרקלמיה בשל משטר הטיפול במחקר היה גבוה עבור קבוצת הטיפול עם פינרנון (1.2%) בהשוואה לקבוצת מקרי הביקורת (0.4%).
מסקנת החוקרים הייתה כי טיפול עם פינרנון עבור מטופלים עם T2D ו-CKD בדרגה 2-4 עם אלבומינוריאה מתונה או עם CKD דרגה 1-2 עם אלבומינוריאה משמעותית יעיל בהפחתת חומרת התוצאים הקרדיווסקולריים, בהשוואה לאינבו.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
