עקה חמצונית וחוסר תפקוד מיטוכונדריאלי מהווים מנגנונים חשובים בשינוי המבנה החדרי (רימודלינג), מה שמוביל לנטייה להתפתחות של קרדיומיופתיה סוכרתית (DCM) בקרב חולי סוכרת סוג 2.
עוד בעניין דומה
במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת 'Antioxidants', החוקרים יצרו מודל עכבר של סוכרת מסוג 2 על ידי שימוש בתזונה עתירת שומן בשילוב עם סטרפטוזוטוצין. העכברים חולקו באופן אקראי לשלוש קבוצות בנות שישה מודלים כל אחת: ביקורת, סוכרת, וסוכרת עם אפוצינין. שורת התאים H9c2 שימשה כמודל חוץ גופי (אין ויטרו) למחקר. החוקרים בחנו את המנגנונים המולקולריים של הפעלת nicotinamide adenine dinucleotide phosphate (NADPH) oxidase על חוסר תפקוד מיטוכונדריאלי ועל שינוי המבנה החדרי במודל העכבר הסוכרתי. עקה חמצונית אשר נגרמה על ידי היפרגליקמיה הובילה לביטוי מופחת של sirtuin 3י(SIRT3), ועקב כך קידמה אצטילציה של forkhead box class O 3aי(FOXO3a) ברקמה החדרית ובתאי H9c2. ייצור יתר של Reactive oxygen speciesי(ROS) עודד את עיצוב המבני החדרי וליקויי הולכה. השינויים הללו מותנו בעקבות עיכוב של NADPH אוקסידאז תחת התרופה אפוצינין (APO). אפוצינין שיפרה את הביטוי של SIRT3 ו-Mn-SOD בתאי H9c2 שעברו טרנספקציה עם SIRT3 siRNA.
החוקרים מציינים כי במודל העכבר הסוכרתי אותו יצרו, טיפול עם אפוצינין הוביל לשיפור בתפקוד המיטוכונדריאלי של שריר הלב ובייצור היתר של ROS על ידי התאוששות של המסלול SIRT3/FOXO3a, מה שהוביל להפחתת העיצוב מחדש של חדרי הלב והשכיחות של קרדיומיופתיה סוכרתית.
מקור: