אירועים קרדיווסקולריים וצרברווסקולריים הם סיבוכים חמורים של מחלת הסוכרת. במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת 'The Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism', מטרת החוקרים הייתה להשוות את הסיכון לאירועים קרדיווסקולריים וצרברווסקולריים בחולים המאובחנים עם maturity onset diabetes of the youngי(MODY), סוכרת סוג 1 וסוכרת סוג 2.
עוד בעניין דומה
החוקרים השתמשו ב-UK Biobank על מנת לאתר את משתתפי המחקר, אשר אובחנו באמצעות ריצוף אקסום שלם (WES: whole exome sequencing) עם סוכרת סוג 1, סוכרת סוג 2 או MODY. התוצא הראשוני של המחקר היה התרחשותם של אירועים קרדיווסקולריים גדולים (MACE) ראשונים, הכוללים אוטם שריר הלב, אי ספיקת לב, שבץ מוחי, תעוקת חזה (אנגינה פקטוריס) לא יציבה, ותמותה על רקע קרדיווסקולרי או צרברווסקולרי. החוקרים השתמשו במודלי הסיכונים הפרופורציונליים של קוקס באופן מתוקנן על מנת לחשב את יחסי הסיכונים ורווח בר-סמך של 95% עבור הסיכון להיארעות של MACE בתתי הקבוצות של מחלת הסוכרת – סוכרת סוג 1, סוכרת סוג 2, MODY ותתי הסוגים של MODY בהשוואה לאנשים ללא סוכרת (קבוצת ביקורת).
בסך הכל אותרו 26,198 חולי סוכרת מה-UK Biobank, כאשר חולי הסוכרת סוג 1, סוכרת סוג 2 ו-MODY היוו 2.7%, 68.1% ו-11.4% מכלל החולים, בהתאמה. במהלך תקופת מעקב חציונית של 13 שנים אירעו 1,028 MACEs בקבוצת הביקורת, 70 אירועים בחולי סוכרת סוג 1 (יחס הסיכונים 2.15, רווח בר-סמך של 95% 1.69-2.74, p <0.05), 5,020 אירועים בחולי סוכרת סוג 2 (יחס הסיכונים 7.02, רווח בר-סמך של 95% 6.56-7.51, p <0.05), ו-717 אירועים בחולי MODY (יחס הסיכונים 5.79, רווח בר-סמך של 95%, 5.26-6.37, p <0.05). עוד נמצא כי הסיכון ל-MACE ב-HNF1B-MODY היה הגבוה ביותר מתוך תתי-הקבוצות של MODY (יחס הסיכונים 11.00, רווח בר-סמך של 95% 5.47-22.00, p = 1.5e-11).
החוקרים מסכמים כי בחולים שנאספו מה-UK Biobank ישנה שכיחות גבוהה יותר של MODY שאובחן באופן גנטי מאשר שכיחותה של האבחנה הקלינית. כמו כן, הסיכון לאירועים קרדיווסקולריים וצרברווסקולריים בקרב חולי MODY מדורג בין הסיכון של חולי סוכרת סוג 1 לבין זה של חולי סוכרת סוג 2.
מקור:
Hui-Xuan Wu , Cardio-cerebrovascular Outcomes in MODY, Type 1 Diabetes, and Type 2 Diabetes: A Prospective Cohort Study, The Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism, 2023; https://doi.org/10.1210/clinem/dgad233