חולי סוכרת בעלי משקל תקין ושומן בטני נמצאים בסיכון מוגבר

השמנה בטנית (ויסרלית) נקשרה זה מכבר עם סיכון מוגבר לאירועים קרדיווסקולריים בקרב חולי סוכרת סוג 2 (T2DM). עם זאת, עד כה לא נמצאו ראיות בנוגע לשאלה האם השמנה בטנית באנשים בעלי משקל תקין תהווה גם כן סיכון גבוה יותר לתחלואה קרדיווסקולרית טרשתית (ASCVD: atherosclerotic cardiovascular disease) בהשוואה לאנשים עם עודף משקל המוגדר על פי אינדקס מסת הגוף (BMI) או בעלי השמנת יתר, עם או בלי השמנה בטנית.

במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת 'Cardiovascular Diabetology', מטרת החוקרים הייתה לבדוק את הקשר בין השמנת יתר כללית והשמנה בטנית לבין הסיכון ל-ASCVD תוך 10 שנים בקרב חולי T2DM.

במחקר נכללו בסך הכל 6,997 חולי T2DM אשר עמדו בקריטריוני ההכללה. המשתתפים הוגדרו כבעלי משקל תקין כאשר ערך ה-BMI שלהם עמד על 18.5 קילוגרם/מטר רבוע ≤ BMI < 24 קילוגרם/מטר רבוע; בעלי עודף משקל כאשר ערך ה-BMI שלהם היה 24 קילוגרם/מטר רבוע ≤ BMI < 28 קילוגרם/מטר רבוע, ועם השמנת יתר כאשר נמדדו עםBMI ≥  28 קילוגרם/מטר רבוע. השמנה בטנית הוגדרה כאזור שומן בטני (VFA: visceral fat area) ≥ 100 סנטימטר רבוע. החולים חולקו לשש קבוצות על סמך מדידות ה- BMI וה-VFA.

החוקרים השתמשו באנליזת רגרסיה לוגיסטית בשלבים על מנת לבדוק את יחסי הסיכויים עבור סיכון גבוה ל-ASCVD ל-10 שנים בשילובים שונים של ערכי BMI ו-VFA. החוקרים ערכו עקומות Receiver operating characteristicי(ROC) על מנת לאתר סיכון גבוה ל-ASCVD תוך 10 שנים, וכן העריכו את האזורים מתחת לעקומות ה-ROC. קשרים לא ליניאריים פוטנציאליים בין ערך ה-VFA ובין סיכון גבוה ל-ASCVD ל-10 שנים נבדקו באמצעות restricted cubic splinesי(knot = 4). רגרסיה רב-לינארית שימשה את החוקרים לזיהוי גורמים המשפיעים על VFA בחולים עם T2DM.

מתוצאות החוקרים עולה כי בקרב חולי T2DM, משתתפים עם השמנה בטנית אשר נמצאו כבעלי משקל תקין הראו את הסיכון הגבוה ביותר ל-ASCVD תוך 10 שנים מבין שש הקבוצות, עם יחס סיכויים של למעלה מפי 2 או 3 לעומת משתתפים עם עודף משקל או השמנת יתר לפי ה- BMI אך ללא השמנה בטנית (כולם P < 0.05). סף ה-VFA לסיכון גבוה ל-ASCVD תוך 10 שנים היה 90 סנטימטר רבוע.

בנוסף, רגרסיה רב-לינארית הראתה הבדלים מובהקים בהשפעה של הגיל, יתר לחץ דם, הרגלי השתייה, רמות האינסולין בסרום בצום, ערכי הגלוקוז בפלזמה בצום, רמות ה-C-peptide שעתיים לאחר הארוחה, ערכי הטריגליצרידים, הכולסטרול הכולל, כולסטרול HDL וכולסטרול LDL על ה-VFA בקרב חולי T2DM (כולם P < 0.05).

לסיכום, חולי T2DM עם השמנה בטנית הנמצאים בטווח משקל תקין הראו סיכון גבוה יותר ל-ASCVD תוך 10 שנים בהשוואה לחולים המוגדרים עם עודף משקל או עם השמנת יתר לפי ה-BMI, עם או בלי השמנה בטנית. החוקרים מציינים כי ממצאיהם קוראים להתחלת טיפול שגרתי למניעה ראשונית של ASCVD גם בחולים אלו.

מקור:

Zheng, J., Hu, Y., Xu, H. et al. Normal-weight visceral obesity promotes a higher 10-year atherosclerotic cardiovascular disease risk in patients with type 2 diabetes mellitus–a multicenter study in China. Cardiovasc Diabetol 22, 137 (2023). https://doi.org/10.1186/s12933-023-01876-7