במחקר רב-אזורי, החוקרים בדקו את ההשפעה של קנגליפלוזין (canagliflozin) על אירועים כלייתיים וקרדיווסקולריים, כמו גם תוצאי בטיחות אצל אנשים עם סוכרת מסוג 2 ומחלת כליות כרונית, תוך ניתוח שונות בין אזורים גיאוגרפיים וקבוצות אתניות.
עוד בעניין דומה
במחקר שממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת Diabetes, Obesity and Metabolism, החוקרים שאפו לבחון כיצד קנגליפלוזין משפיע על הבריאות והבטיחות הכלייתיים והקרדיווסקולריים באוכלוסיות שונות ברחבי העולם.
המחקר השתמש במודל סיכונים פרופורציונליים מרובדים של Cox כדי להעריך את תוצאות היעילות והבטיחות. החוקרים איתרו 4,401 חולים שחולקו לשישה אזורים גיאוגרפיים: צפון אמריקה (27%), מרכז ודרום אמריקה (21%), מזרח אירופה (21%), מערב אירופה (10%), אסיה (17%) ואזורים אחרים (4%). הנתונים הדמוגרפיים של המטופלים כללו ארבע קבוצות אתניות: לבנים (67%), אפרו-אמריקאים (5%), אסיאתיים (20%) ואחרים (8%). התוצא המשולב העיקרית היה מחלת כליות סופנית (ESKD), הכפלה של רמת הקראטינין בסרום (SCr) או תמותה מסיבות כלייתיות או קרדיווסקולריות. תוצאים משולבים משניים כללו: (1) תמותה קרדיווסקולרית או אשפוז על רקע אי ספיקת לב, (2) תמותה קרדיווסקולרית, אוטם לבבי או שבץ מוחי, (3) אשפוז על רקע אי ספיקת לב, (4) הכפלה של רמות הקריאטינין בסרום, מחלת כליות סופנית או תמותה כלייתית, (5) תמותה קרדיווסקולרית, (6) תמותה מכל הסיבות, (7) תמותה קרדיווסקולרית, אוטם לבבי, שבת מוחי או אשפוז על רקע אי-ספיקת לב או אנגינה לא יציבה.
מתוצאות המחקר עולה כי קנגליפלוזין הפחית ב-30% את הסיכון היחסי לתוצא המשולב העיקרי של מחלת כליות סופנית (ESKD), הכפלת רמת הקראטינין בסרום (SCr) או תמותה מסיבות כלייתיות או קרדיווסקולריות (יחס סיכון 0.70, רווח בר סמך 95%, 0.59 -0.82, P = 0.00001). הפחתה זו הייתה עקבית בכל האזורים הגיאוגרפיים ובכל הקבוצות האתניות, עם ערכי P-interaction של 0.39 ו-0.91, מה שלא מצביע על הבדלים משמעותיים בהשפעה לפי אזור או מוצא אתני, וגם לא בתוצאות הבטיחות.
החוקרים סיכמו כי קנגליפלוזין מפחית ביעילות את הסיכון לאירועים כלייתיים וקרדיווסקולריים חמורים באופן אחיד על פני קבוצות גיאוגרפיות ומוצאים אתניים שונות, מה שמעיד על ישימות ובטיחות רחבה שלו עבור אוכלוסיות מגוונות.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
