במחקר תצפית רטרוספקטיבי רב-מרכזי, החוקרים בחנו את היעילות של אגוניסטים לרצפטור GLP-1 לעומת מעכבי דיפפטידיל פפטידאז 4 (DPP-4i) בניהול חולים עם אי ספיקת לב (HF) וסוכרת סוג 2 (T2D), תוך התמקדות בתמותה מכל סיבה ובשיעורי האשפוז.
עוד בעניין דומה
החוקרים השתמשו במסד הנתונים TriNetX מה-1 בינואר 2018 ועד ה-31 בדצמבר 2022. הם איתרו 1,005,097 חולים עם אי ספיקת לב וסוכרת סוג 2. מתוכם 57,965 טופלו באגוניסטים לרצפטור GLP-1 ו-77,098 טופלו במעכבי DPP-4. לאחר התאמת ציוני הנטייה, בכל קבוצה היו 36,557 חולים. התוצא העיקרי היה תמותה מכל הסיבות בתוך 12 חודשים. התוצאה המשני היה אשפוז. החוקרים השתמשו ביחסי סיכויים (ORs) ורווחי סמך של 95% כדי להעריך את מדדי התוצאים.
מתוצאות המחקר עולה כי השכיחות של תמותה מכל הסיבות בתוך 12 חודשים הייתה נמוכה יותר בקבוצת האגוניסטים לרצפטור GLP-1 בהשוואה לקבוצת מעכבי DDP-4 (5.9% [2,140/36,557] לעומת 8.5% [3,103/36,557]; יחס סיכויים 0.67, רווח בר סמך 95%, 0.63-0.71). גם שיעורי האשפוז היו נמוכים יותר בקבוצת האגוניסטים לרצפטור GLP-1 (42.3% [15,455/36,557] לעומת 48.5% [17,733/36,557]; יחס סיכויים 0.78, רווח בר סמך 95%, 0.76-0.80).
החוקרים סיכמו כי עבור מטופלים עם אי ספיקת לב וסוכרת סוג 2, טיפול באגוניסטים לרצפטור GLP-1 היה קשור להפחתה מובהק בסיכון לתמותה מכל סיבה ואשפוז בתוך 12 חודשים בהשוואה לטיפול במעכבי DPP-4.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
