במחקר פרוספקטיבי, החוקרים בחנו את השכיחות והסיבות להפסקת טיפול בתרופות ממשפחות מעכבי SGLT2 ואגוניסטים לרצפטור GLP-1 בקרב חולי סוכרת מסוג 2 עם מחלה קרדיווסקולרית טרשתית (ASCVD). תרופות אלה מומלצות לפי ההנחיות בשל יתרונותיהן הקרדיו-מטבוליים, אך קיים ידע מוגבל בנוגע לגורמים שמובילים להפסקתן לאחר התחלת הטיפול.
עוד בעניין דומה
המחקר מבוסס על מסד הנתונים של מחקר COORDINATE-Diabetes. החוקרים איתרו 1,045 משתתפים שנכללו במחקר בין יולי 2019 למאי 2022. מתוכם, 290 משתתפים (27.8%) קיבלו טיפול במעכבי SGLT2 ו-67 מהם (23.1%) הפסיקו את הטיפול. בנוסף, 118 משתתפים (11.3%) טופלו באגוניסטים לרצפטור GLP-1, מתוכם 38 (32.2%) הפסיקו את הטיפול.
מתוצאות המחקר עולה כי לא נמצאו הבדלים מובהקים בגיל, מין או גזע בין מטופלים שהפסיקו את הטיפול לבין אלו שהתמידו בו. לעומת זאת, ביטוח Medicare היה שכיח יותר בקרב אלו שהפסיקו טיפול: 71.4% לעומת 58.1% בקבוצת מעכבי SGLT2י(p=0.058) ו-71.1% לעומת 49.4% בקבוצת האנטגוניסטים לרצפטור GLP-1י(p=0.027). הסיבות המרכזיות להפסקת הטיפול כללו עלות התרופה, תופעות לוואי ובחירה אישית של המטופל.
החוקרים סיכמו כי עד שליש מהמטופלים הפסיקו את הטיפול במעכבי SGLT2 ובאגוניסטים לרצפטור GLP-1 בתוך שנה מהתחלתו. ממצאים אלה מדגישים את הצורך בזיהוי והתמודדות עם גורמים ניתנים לשינוי כמו עלות וטיפול בתופעות לוואי, במטרה לשפר את ההתמדה בטיפול ואת התועלת הקלינית ממנו.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
