טיפולים תרופתיים מובילים להפחתת שיעורי השבץ בקרב חולי סוכרת סוג 2

במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת 'Diabetes Care', החוקרים בחנו את המגמות הטמפורליות של הסיכון לשבץ איסכמי ראשון בקרב מטופלים עם סוכרת מסוג 2 (T2DM) וללא מחלה קרדיווסקולרית טרשתית קודמת (ASCVD: atherosclerotic cardiovascular disease).

החוקרים השתמשו ברישומי בריאות לאומיים בדנמרק על מנת לזהות את כל המטופלים עם T2DM וללא אבחנה קודמת של ASCVD במסגרת בית חולים, במהלך השנים 1996 ועד 2015. המטופלים חולקו לתקופות של 5 שנים על סמך תאריך האבחון עם T2DM, והיו במעקב במשך 5 שנים. כל מטופל הותאם לפי מין וגיל עם עד שלושה פרטים מהאוכלוסייה הכללית. החוקרים השתמשו ברגרסיית קוקס על מנת לחשב את יחס הסיכונים של המגמות הטמפורליות לשבץ איסכמי. כמו כן, החוקרים העריכו את השימוש הטמפורלי בתרופות למניעת תחלואה קרדיווסקולרית.

במסגרת המחקר נאספו בסך הכל 288,825 חולי T2DM ו-782,232 אנשים מהאוכלוסייה הכללית. במהלך השנים 1996-2000 ועד ל-2011-2015, הסיכון לשבץ מוחי איסכמי ראשון ל-5 שנים ירד בחצי בקרב עוקבת ה-T2DM (5.2% לעומת 2.7%; יחס סיכונים מותאם למין ולגיל 0.52, רווח בר-סמך של 95% 0.49-0.55). חולים אשר אובחנו בשנים 2011-2015 נמצאו כבעלי סיכון מוגבר לשבץ איסכמי בהשוואה לאוכלוסייה הכללית. עם זאת, פער הסיכון הצטמצם עם הזמן (5.2% לעומת 2.9% בשנים 1996-1999 [הפרש של 2.3%]; 2.7% לעומת 2.0% בשנים 2011-2015 [הפרש של 0.7%]). השימוש בתרופות למניעת תחלואה קרדיווסקולרית עלה באופן ניכר במהלך תקופת המחקר הכוללת, במיוחד שימוש בסטטינים (מ-5% ל-50%) ותרופות להורדת לחץ הדם (מ-18% ל-33%).

החוקרים מסכמים כי במהלך השנים 1996 ועד ל-2015, הסיכון ל-5 שנים ללקות בשבץ מוחי ראשון ירד בכמחצית מחולי הסוכרת סוג 2 ללא ASCVD קודם. במקביל למגמה זו, ניכר כי עלה באופן ניכר השימוש בתרופות למניעת תחלואה קרדיווסקולרית.

מקור:

Gyldenkerne, C., Kahlert, J., Olesen, K., Thrane, P. G., Sørensen, H. T., Thomsen, R. W., & Maeng, M. (2022). Twenty-Year Temporal Trends in Risk of Ischemic Stroke in Incident Type 2 Diabetes: A Danish Population-Based Cohort Study. Diabetes care, 45(9), 2144–2151. https://doi.org/10.2337/dc22-0440